האבולוציה של עולם הגיוס - חלק א'

תחום החיפוש והגיוס עובדים עבר שינויים משמעותיים עד היום. למרות ששיטות הגיוס הקדומות עשויות להיראות בסיסיות בהשוואה לשיטות למודרניות, הן היו יעילות בהקשרים ההיסטוריים שלהן. כיום, הגיוס מסתמך על שילוב של שיטות מסורתיות וטכנולוגיה מתקדמת, המאפשרים לארגונים לגשת למאגר כישרונות עולמי בקלות ולזהות מועמדים על סמך כישוריהם וניסיונם.

בחלק א' אתייחס לשיטות הגיוס בימי קדם ועד שיטות לגיוס עובדים בזמן מלחמות העולם ולאחריהן. במאמר הנוסף – האבולוציה של עולם הגיוס חלק ב' אתייחס לטכניקות הגיוס משנות ה-50 ועד היום. קריאה נעימה.

גיוס עובדים - בתרבויות עתיקות

בכל שלושת התרבויות העתיקות (יוון, מצרים, רומא) גיוס עובדים התבסס בעיקר על קשרים אישיים, גיוס מפה לאוזן ופניות ישירות. המעמד החברתי והקשרים המשפחתיים מילאו לרוב תפקיד משמעותי בתהליך הגיוס, במיוחד במשרות ניהול ובממשל.

מצרים:

גיוס עובדים באמצעות חניכות: במצרים העתיקה, אנשים צעירים למדו לעתים קרובות מקצוע או מלאכה באמצעות חניכות. הם עבדו תחת אמנים או בעלי מקצוע מיומנים כדי לצבור ניסיון וידע מעשי במקצוע ספציפי.
גיוס עובדים באמצעות קשרי משפחה וקהילה: גיוס לתפקידים מסוימים, במיוחד בתפקידים אדמיניסטרטיביים, התבסס לרוב על קשרים משפחתיים או קהילתיים. לקשרים משפחתיים היה תפקיד משמעותי בהבטחת נאמנות והמשכיות בתפקידים נעלים.

יוון העתיקה:

גיוס עובדים באמצעות המלצות אישיות: גיוס עובדים ביוון העתיקה התקיים בעיקר על פי המלצות והפניות אישיות. משפחות עשירות שחיפשו עזרה בניהול משק הבית או חונכים לילדיהן – הסתמכו על מציאת עובדים מפה לאוזן.
גיוס עובדים – פניה ישירה: מעסיקים פנו ישירות לאנשים הידועים בכישוריהם או במומחיותם, כגון פילוסופים, מוזיקאים או אמנים.

רומא העתיקה:

גיוס עובדים – שיעבוד: העבדות היתה חלק משמעותי בחברה ובכלכלה הרומית בתקופות קדומות. העבדים שימשו בדרך כלל לעבודת כפיים, מטלות בית ובידור.
גיוס עובדים – גיוס צבאי: הרומאים היו מחוייבים לשרת בצבא בעת הצורך, והתנדבו לשירות הצבאי כדי להשיג מעמד חברתי ותגמולים.

גיוס עובדים - תקופת ימי הביניים

גיוס עובדים במהלך ימי הביניים נבנה על הפיאודליות והגילדות, שבהן המעמד החברתי והקשרים המשפחתיים מילאו תפקיד חיוני במילוי תפקידים גם כן. זמינות כוח העבודה והביקוש לבעלי מלאכה מיומנים היו גורמים קריטיים בעיצוב שיטות הגיוס של אותה תקופה, קצת מידע:

גיוס עובדים בתקופות הוסלים והפיאודליים: השיטה הפיאודלית הייתה מבנה חברתי היררכי שבו קרקע הוענקה על ידי אדון לווסלים בתמורה לשירות צבאי ונאמנות. בעתות מלחמה, הווסלים סיפקו חיילים מהאחוזה שלהם, מה שהוביל לגיוס לתפקידים צבאיים בקרב הצמיתים (איכרים) שעיבדו את האדמה. (ווסל היה אדם המחוייב תחת שבועת אמונים הדדית לבעל אחוזה – פיאודל).
גיוס עובדים באמצעות צמיתים: צמיתים חויבו להעניק שירותים שונים לאדוניהם, לרבות עבודה על אדמת האדון ובמשק ביתו. האדונים הסתמכו על צמיתיהם לעבודות חקלאות, בנייה ומשימות חיוניות אחרות.
גיוס עובדים באמצעות גילדות וחניכות: בעיירות וערים מימי הביניים, גילדות מילאו תפקיד מרכזי בארגון בעלי מלאכה ואנשי מסחר מיומנים. הגילדות היו אחראיות על ויסות איכות העבודה, קביעת סטנדרטים והכשרת חדשים. אמנים ובעלי מלאכה שאפתנים התחייבו לחניכות אצל חברי הגילדה המיומנים. החניכות כללה הסכם פורמלי שבו החניכים למדו את מלאכתם באמצעות התנסות מעשית תחת הדרכת המאסטר.

גיוס עובדים - המהפיכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית הביאה עימה פרקטיקות חדשות ועיצבה את הגישה המודרנית לגיוס וניהול כוח אדם. הביקוש לעבודה בתעשיות המתרחבות במהירות הוביל לפורמליזציה של חוזי העסקה, לעליית מודעות דרושים ציבוריות ולצמיחת מרכזים עירוניים. התפתחויות אלו הכינו את הקרקע להמשך ההתפתחות של שיטות הגיוס ולניהול משאבי אנוש מובנה יותר במאות הבאות. ההתפתחויות המרכזיות כללו:

גיוס עובדים בעת פיתוח תעשייתי: הצמיחה המהירה של תעשיות כמו טקסטיל, כריית פחם, ייצור ברזל ופלדה דרשו כוח עבודה משמעותי כדי להפעיל מכונות ולנהל את תהליכי הייצור. עם התגברות המפעלים נוצרו הזדמנויות עבודה שעודדו את הכפריים לנדוד למרכזים עירוניים לטובת פיתוח התעסוקה.
גיוס עובדים בעזרת מודעות דרושים ציבוריות: מפעלים ועסקים החלו לפרסם בפומבי משרות פנויות: בעיתונים, לוחות מודעות בקהילה ובמקומות ציבוריים, מה שהנגיש את המידע על משרות זמינות לאוכלוסייה גדולה יותר. השימוש במודעות דרושים אפשר למעסיקים להגיע למאגר רחב יותר של מועמדים פוטנציאליים, והגדיל את הסיכוי למצוא אנשים מוסמכים למילוי תפקידים.
גיוס עובדים עם חוזי עבודה: עובדים הועסקו עם הסכמים כתובים שתיארו את אחריות התפקיד, שעות עבודה, שכר ושאר תנאי העסקה לטובת בהירות והגנה משפטית הן למעסיקים והן לעובדים.
גיוס עובדים ועיור: הצמיחה של תעשיות ומרכזים עירוניים הובילה לעיור משמעותי. זמינות המשרות במפעלים ובמרכזי תעשייה תרמה לניידות עובדים, ואפשרה לאנשים לעבור לאזורים עם ביקוש גבוה יותר לכישוריהם.
גיוס עובדים קהילתי: עובדים גרו ליד המפעלים שבהם עבדו, ויצרו תחושה של קהילה ואחווה. הקמת העיירות התעשייתיות השפיעה גם על הדינמיקה החברתית וסיפקה הזדמנויות חיבור מחוץ לעבודה.

גיוס עובדים - תקופת מלחמות העולם

גיוס עובדים במהלך מלחמות העולם והתקופה שלאחר מכן, סימן עידן טרנספורמטיבי בהיסטוריה של ניהול כוח אדם ושיטות משאבי אנוש. שתי מלחמות העולם יצרו דרישות חסרות תקדים לשירות צבאי וייצור בתקופת המלחמה, ודרשו מאמצי גיוס בקנה מידה גדול כדי לענות על הצרכים של המדינות המעורבות. לאחר המלחמות, הכלכלות העולמיות התמודדו עם האתגר השיקום, מה שהוביל לעלייה בביקוש לעובדים, והוליד בסופו של דבר מחלקות משאבי אנוש ייעודיות בארגונים.

גיוס עובדים במהלך מלחמות העולם:

גיוס לשירות צבאי: בזמן פרוץ מלחמת העולם ה-1 ומלחמת העולם ה-2 התקיים גיוס אזרחים לשירות הצבאי. מיליוני גברים גויסו לצבא והחלו מסעות לעידוד גיוס מרצון.
גיוס עובדים תעשייתי: תעשיות בזמן מלחמה דרשו כוח עבודה עצום כדי לייצר סחורות ואספקה חיונית לצבא. נשים מילאו תפקיד מרכזי במילוי המחסור בכוח אדם, ואיישו משרות במפעלים ובתעשיות אחרות שנשלטו בעבר על ידי גברים.
גיוס לתעמולה: ממשלות ורשויות צבאיות השתמשו בתעמולה ובפניות פטריוטיות כדי לעודד גיוס ולהציג את השירות הצבאי כחובה נעלה.

ביקוש לעובדים לאחר המלחמה:

גיוס עובדים בעת שיקום כלכלי: לאחר מלחמות העולם, המדינות עמדו בפני המשימה לבנות מחדש את הכלכלות והתשתיות שלהן. לשם כך נדרש כוח עבודה גדול כדי לתמוך במאמצי השיקום.
בייבי בום וגידול אוכלוסין: התקופה שלאחר המלחמה הובילה לעלייה משמעותית בשיעורי הילודה, שהובילה לדור המכונה "בייבי בום". כשהדור הזה הגיע לגיל העבודה, הביקוש לגיוס עובדים התרחב עוד יותר.
צמיחה תעשייתית והתקדמות טכנולוגית: העידן שלאחר המלחמה ראה צמיחה תעשייתית מהירה והתקדמות טכנולוגית שיצרו הזדמנויות עבודה חדשות במגזרים שונים.
עליית מחלקות משאבי אנוש: ככל שחברות גדלו והפכו להיות מורכבות יותר, התעורר הצורך במחלקות ייעודיות לניהול הגיוס וההון האנושי. הגברת חוקי העבודה והתקנות חייבה גישה רשמית לניהול כוח אדם, ולעמידה בדרישות תוך התמקדות ברווחת העובדים, הטבות ושביעות רצון במקום העבודה.

לסיכום...

העסקת עובדים בימי קדם עד תקופת מלחמות העולם הושפעה ממגוון פרקטיקות לגיוס עובדים המשקפות את ההקשרים החברתיים-כלכליים והתרבותיים של כל תקופה. שיטות הגיוס והעסקת עובדים השתנו במידה ניכרת לאורך ההיסטוריה. תקופות אלו מסמנות אבני דרך מכריעות בהתפתחות שיטות העבודה והגיוס, המובילות להקמת מערכות תעסוקה פורמליות יותר, צמיחת מרכזים עירוניים ופיתוח ניהול משאבי אנוש כפי שאנו מכירים כיום.

להמשך קריאה – לחצו כאן – האבולוציה של עולם גיוס העובדים – חלק ב '